יְצִירָה

שירים - צילום - מילים - צלילים

שירים

יצחק אנגלמן

לְהַאֲמִין בְּאַהֲבָה

קיץ 2020

לְהַאֲמִין בְּאַהֲבָה-

זֶה לֹא לְהַאֲמִין לַסִּיפּוּרִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְסַפְּרִים לְעַצְמֵנוּ

עַל עַצְמֵנוּ,

אֶלָּא ליְּדִיעָה הַבְּרוּרָה שֶׁנּוֹלַדְנוּ לֶאֱהֹוב

זֶה לָדַעַת שֶׁלֹּא תְּקַבֵּל אֶת שֶׁצִּיפִּיתָ לוֹ-

אֶלָּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּךְ.

לְהַאֲמִין בְּאַהֲבָה זֶה

לְאַפְשֵׁר לְהִתְמַסֵּר לְהִיזָּכֵר

שֶׁלֶּאֱהֹוב זֶה פָּשׁוּט בַּטֶּבַע שֶׁלְּךָ

זֶה לְהַאֲמִין בְּסִיפּוּר אַהֲבָה גָּדוֹל וּמְיֻוחָד,

שֶׁיִּמָּשֵׁךְ כָּל עוֹד תַּאֲמִין בּוֹ.

הָאַהֲבָה לֹא עוֹבֶדֶת אֵצֶל אַף אֶחָד,

אֲבָל בֶּטַח לֹא עוֹבֶדֶת לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים.

אוֹ לַמַּצְהִירִים: זוֹּגִיּוּת זו עֲבוֹדָה.

אוּלַי כֵּן: עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב

יֵשׁ מִמֶּנָּה בַּנִּמְצָא לְכֻולָּם

אַךְ אַהֲבַת אֱמֶת לִמְתֵי מְעַט.

זֶה מָה שֶׁיָּפֶה בָּהּ

לֹא כֻּולָּם רְאוּיִים לָהּ

זֶה לְהַאֲמִין

שֶׁשְּׁבָרָיו שֶׁל הַלֵּב יָפִים

שֶׁהָאַהֲבָה אֵינָהּ מְדִידָה שֶׁהַלֵּב יוֹדֵעַ

תמונות מרחבי העולם

Asia & Europe, 2016-18

עירום בגלריה

צרפת, 2017

שלושת הפרסים

נפאל, 2018

ששת המטפסים

נפאל, 2018

עצים עירומים

טסמניה, 2018

הבקתה מתחת להר העריסה

טסמניה, 2018

אמא ובן

מוזיאון מונה, טסמניה, 2018

השתקפות

רומא בצד השני של העולם

מלבורן, 2019

מוזיאון בקצה העולם

לאורה לא הגיעה

עיניי העץ

טסמניה, 2018

שלושה טקסטורות

מלבורן, 2018

מדרגות לשמיים

צ׳נקווה טרה, 2016

צבעים בכפר דייגים

צ׳נקווה טרה, 2016

ניס - פיזה באופניים

איטליה, 2016

יק באוורסט

שלושת הפאסים, 2018

הימלאיה

שלושת הפאסים, נאפל, 2018

הפירמידה הכחולה בלבוצ׳ה

שלושת הפאסים, נאפל, 2018

קריאה אל העולם

סן-טרופז, 2017

חופש

חופשי ומאושר

בריכה המתמלאת בגאות ברגע של שפל. ניו-זילנד, 2019

הלך

שלושת הפאסים, נאפל, 2018

חום האש

הודו, 2018

יום חג

אובוד, באלי, 2018

דרך הנזירים

הודו, 2018

נזיר צעיר

נאפל, 2018

פוריות

טסמניה, 2018

ג׳ונגל

באלי, 2018

קבוצת תלמידים

אובוד, באלי, 2018

האיש וכלבו

טסמניה, 2018

הירוק הבהיר

טסמניה, 2018

נא נא קא בו בו

באלי, 2018

מלחמת אחים

באלי, 2018

וומבאט

חוצה טסמניה, 2018

קוף מופתע

ג׳אבה, אינדונזיה, 2018

כלב מנמנם בכיסא גלגלים

ניו זילנד, 2018

אופניים בדיונה

ישראל, 2016

מסע שתיקה

ניו זילנד, 2019

הטרק היפה בעולם

מילפורד, ניו זילנד, 2019

בוקר בזריחה בלאופולדה

צרפת, 2017

השתקפות באגם

ניו זילנד, 2019

משחק תפקידים

החזרה הנצחית / חורף 2021

כָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהוּא הֲכִי גָּרוּעַ בּוֹ,

זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בַּחַיִּים.

מִתְקַדְּמִים מִתְקַדְּמִים עַד שֶׁהַבּוֹס מְודיע:

אֲדוֹנִי, מִכָּאן רַק חוֹזְרִים

כָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהוּא הֲכִי גָּרוּעַ בּוֹ:

זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה כְּשֶׁנִּקְשָׁרִים.

חִידַּשְׁתָּ, גִּיוַּונְתָּ, הֶחְלַפְתָּ, מַקְסִים...

בַּסּוֹף כֻּולָּם נִתְקָעִים.

וְאַתְּ רוֹצָה אוֹתִי בְּצוּרָה מְסֻויֶּמֶת,

וַאֲנִי שַׂחְקָן מְעֻולֶּה שֶׁל מַעֲרָכוֹת יְחָסִים

כָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהוּא הֲכִי גָּרוּעַ בּוֹ,

וְגַם אֲנִי כְּמוֹ כֻּולָּם

חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי לְגַמְרֵי אֲנִי,

עִיוָּורוֹן לֹא הֶגְיוֹנִי

אִם כָּל הַזְּמַן רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁם

כָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהוּא הֲכִי גָּרוּעַ בּוֹ:

לַהֲמוֹן רְגָעִים לֹא הָיִיתִי חוֹזֵר.

הָיִיתִי מְשַׁנֶּה אֶת הַמָּה וְהָאֵיךְ,

וְעִם הַמַּחְשָׁבָה הַזּוֹ

אֲנִי לֹא יָכוֹל יוֹתֵר.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְמִשְׂחָק אַחֵר

Portraits

Australia, 2019

מחול הרוחות

בקפה

Australia, 2019

הברמן

Australia, 2019

נשיונל ג׳אוגרפיק

Australia, 2019

ירדן

Australia, 2019

לגעת באור

Australia, 2019

צ׳אי

Australia, 2019

הבריכה בבונדי ביץ׳

Australia, 2019

הבריכה בבונדים ביץ׳

Australia, 2019

בלב גבר באמצע ניו יורק

ספוטיפיי מבין אותי הכי הכי טוב

כְּשֶׁלְּבַד בְּנְיוּ יוֹרְק וּקְצָת מַר לִי

בשעת לֵיל הוֹלֵךְ בָּרְחוֹבוֹת,

נֶעֱצָר בְּקֶרֶן רְחוֹב לְהַבִּיט:

חַלּוֹנוֹת מַבְטִיחִים מְכַבִּים מְאוֹרוֹת.

וְתֵצֵא אֲנָחָה:

יָד נִיגֶּשֶׁת לַכִּיס,

אוֹזְנִיּוֹת הַהַיי-אֶנְד נִשְׁלָפוֹת.

וְיִרְווּ אֶת צְמָא אָוזְנַיי הקרות

בצלִילים מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת

כי

סְפּוֹטִיפַיי מֵבִין אוֹתִי הֲכִי הֲכִי טוֹב!

מֵבִין רְגָעִים, אֲווִירָה, וְעַצְבוּת…

וּמָה אִם לֹא טַעַם מוּזִיקָלִי משובח

קונה אֶת לִיבִּי בְּקַלּוּת

בָּרִאשׁוֹן הוּא נִיגֵּן לי אֶת שוברט

במתח מַרְטִיט ומפעים

גורדי הַשְּׁחָקִים וּצְלִילֵי כינורות

מחליפים מַבָּטִים בִּשְׁתִיקוֹת

בַּשֵּׁנִי הוּא נִיגֵּן לי בלדות

שקטות וְנוּגוֹת בְּאַנְגְּלִית.

סַיְימוֹן וְגִילְמוֹר וְצִי-שועַלים

ליטפו בְּקוֹלָם רְחוֹבוֹת

בַּשְּׁלִישִׁי כְּשֶׁבַּלַּיְלָה בכיתי

בגלל אַהָבוֹת נִכְזָבוֹת,

וּתְחוּשַׁת הַטִּיפְּשׁוּת וְתַדְהֵמַת הָרֶגַע,

על מָה שֶׁחָמַק, וְכֵיצַד זֶה קָרָה?

הוּא מְנַחֵם בצלילי סנדי, מִיטְשֶׁל וְג׳וָאן,

רנאסנס שֶׁל נשים הנוגעות בקולן

בלב גֶּבֶר בְּאֶמְצַע נְיוּ יוֹרְק

כֵּן…

ספוטיפיי מֵבִין אוֹתִי הֲכִי הֲכִי טוב!

כָּךְ חָשַׁבְתִּי מְחַיֵּיךְ בְּהָולְכִי,

כְּשֶׁהֶחְלִיף בְּלִי מֵשִׂים

צְלִילִים מלטפים

בבס חָמִים עֲסִיסִי

הָרַגְלַיִים מדלגות, מחייך לזרים

כי צְלִילִים שֶׁכָּאֵלֶּה נוֹעֲדוּ לָרוֹקְדִים.

וְאָז מָה אִם הוֹמֶה,

וְאָז מָה כך פתאום

אתנועע בְּאֶמְצַע נְיוּ יוֹרְק

\\*

וּבַסּוֹף בַּמִּיטָה אֵרָגַע לִי,

מַנִּיחַ לְכָל הַגַּלִּים…

וְעִם קְרִישְׁנָה דַּס

אַף אֶסְלַח לְעַצְמִי,

וְאוֹרִיד מִלִּיבִּי נִשְׁכָּחוֹת.

הָאֶגּוֹ נִרְדָּם

אָז אֶחֱלֹום חֲלוֹמוֹת,

כֵּן,

עַכְשָׁיו זֶה הזְמַן לְהַרְפּוֹת

כשלבד בניו יורק

ספירלה

ניו יורק 2025

גוגנהיים

ניו יורק 2025

טרסות

ניחום אבלים

השער לשמורת יוסמיטי

יוסמיטי

לחבק עץ

לחבק עץ. ואז להביט בצמרתו. ואז להקשיב ללב

להרים ראש

אל פסגת ההר. אחר כך לשמיים. אחר כך לאלוהים. לשאול אותו: איפה היית כל הזמן הזה?

ממש כאן.

כמו העולם איננו משונה מספיק

לונדון בחורף

כל נשיקה מתחילה בשפה משותפת

מוזיאון קרלסברג, קופנהגן

אני אחיך יוסף

אוסף קרלסברג, קופנהגן 2025

תפילה

חוקי-טוקי

לעת ערב על שפת הנהר

בקופנהגן

חלון שהוא חלום

חלום בוונציה

גשר על פני נהר

לשוטט כאן במעגלים עד אין סוף

וונציה 2025

ורנן פולס

מזח באגם ג׳נבה

חורף 2025

קשת באגם ג׳נבה

חורף 2025

נזמין לה השתא

קיץ 2024

הַשַּׁבָּת יוֹרֶדֶת

עַל הַחַיָּיל

שֶׁמַּשְׁקִיף עַל הַכִּנֶּרֶת,

לְבַדּוֹ

הַשַּׁבָּת יוֹרֶדֶת

עַל חֲבֵרָיו שֶׁבַּמּוּצָב,

וְעַל מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם

שֶׁבַּמֶּרְחַקִּים

מְחַכּוֹת לָהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ.

אִישׁ לֹא מְחַכֶּה לַחַיָּיל בְּבֵיתוֹ.

רַק כַּמָּה עֲצִיצִים עִם עָלִים יְבֵשִׁים

מְחַכִּים לוֹֹֹֹ

בִּדְמָמָה

שׁוֹתִים

אֶת טִיפּוֹת הַמַּיִם הָאַחֲרוֹנוֹת

יוֹרֵד הַחַיָּיל אֶל הַמּוּצָב,

מְבָרְכִים אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם חֲבֵרָיו…

אַךְ אִישׁ לֹא נוֹתֵן לו חִיבּוּק אָרוֹךְ אָרוֹךְ,

וּבִכְלָל- מִמֵּילָא, עִם אִישׁ מֵרֵעָיו,

אֵין לו חֵשֶׁק לְחִיבּוּק אָרוֹךְ עַכְשָׁיו

מִשְׁתּוֹקֵק הוּא לַאֲהוּבָתוֹ

הַלֹּא נוֹדַעַת.

אוֹתָהּ הוּא מְדַמְיֵין,

אֶת חִיבּוּקָהּ הָרַךְ, אֶת נְשִׁיקוֹתֶיהָ.

וּכְשֶׁאֵינוֹ נִרְדָּם בְּמִיטָּתוֹ-

אֶת דְּמוּתָהּ הוּא מְתָאֵר בְּדִמְיוֹנוֹ

אַךְ כָּעֵת,

עָיֵיף מִלְּהִשְׁתּוֹקֵק,

עָיֵיף מִלְּהִתְנַחֵם מִדִּמְיוֹנוֹת שָׁוְוא.

הָעֵינַיִים מַסְתִּירוֹת

עֶצֶב מוּכָר

כִּמְעַט שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בּוֹ…

\\*ֿ

וּפִתְאוֹם - רוּחַ נְעִימָה נוֹשֶׁבֶת,

וּלְחַדְרוֹ מִתְגַּנֶּבֶת מַנְגִּינָה

מִבֵּית הַכְּנֶסֶת

הַקְּטַנְטַן

שֶׁבַּמּוּצָב:

״אֲזַמֵּר בְּשִׁבְחִין

לְמֵיעַל גּוֹ פִּתְחִין…״

עוֹצֵם הַחַיָּיל אֶת עֵינָיו,

נִזְכָּר בַּאֲהוּבָיו.

אֵי שָׁם בִּירוּשָׁלַיִם,

חוֹזְרִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת…

מַחְלִיט הַחַיָּיל לְהִתְעַטֵּף בְּשַׁבָּת.

פּוֹשֵׁט אֶת הַמַּדִּים,

נִכְנָס לַמִּקְלַחַת חַמָּה-חַמָּה וַאֲרוּכָה אֲרוּכָה.

וּבְגוּף עָטוּף בְּמַגֶּבֶת

וְאָוזְנִיּוֹת הָעוֹטְפוֹת אֶת אָוזְנָיו

נִשְׁכָּב עַל מִכְסֵה הַמָּנוֹעַ שֶׁל הָאֲמֶר צְבָאִי,

מַבִּיט בַּכּוֹכָבִים,

וּמַאֲזִין לְשׁוּלִי מַמְשִיךְ וְשָׁר לו בְּקוֹלוֹ הֶחָם:

״נַזְמִין לָהּ הַשְׁתָּא,

בְּפָתוֹרָא חַדְתָּא…״

׳כֵּן, שַׁבָּת עַכְשָׁיו.

הַשַּׁבָּת מְחַבֶּקֶת אוֹתִי׳.

חוֹשֵׁב הַחַיָּיל וּמְחַיֵּיךְ לְעֵבֶר הַכּוֹכָבִים,

וּמְחַיְּיכִים הַכּוֹכָבִים אֶל הַחַיָּיל.

הָרוּחַ מְלַטֶּפֶת אֶת עוֹרוֹ מִטִּיפּוֹת הַמַּיִם הָאַחֲרוֹנוֹת….

פִּתְאוֹם: קָרוֹב הוּא לָרָחוֹק,

וְקָרוֹב לַקָּרוֹב

כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם,

כִּי שַׁבָּת

מלחמת אין-ברירה

זה מה שאתה מספר לעצמך

עמוק באדמה

פעם היה כאן בית

שועל קרבות

המגיסט

תופסים שמש

קרב מוחות

חסדי השם

יצחק רבין

מגביר אור כוכבים

יצחק אנגלמן

טּוּ בְּאָב בִּטְרוֹלְהַיְימָן

קיץ 2022

בְּטּוּ בְּאָב הַזֶּה

אָהַבְתִּי אֶת הָאֲדָמָה

וְאֶת הַמַּיִם וְאֶת הַשָּׁמַיִים,

אֶת הַיָּמִים הַבִּלְתִּי נִגְמָרִים.

לְרֶגַע אֶחָד אָרוֹךְ

לֹא הִתְעוֹרֵר בִּי צֹורֶךְ

לַחֲלֹוק אֶת הָאַהֲבָה הַזּוֹ עִם אַף אַחַת.

בְּטּוּ בְּאָב הַזֶּה

אָהַבְתִּי אֶת הַצְּלִילִים:

הֵם הָפְכוּ אֶת הַצּוּקִים דְּרָמָטִיִּים

וְאֶת הַמֶּרְחָבִים לְאֵינְסוֹפִיִּים.

לְרֶגַע אֶחָד אָרוֹךְ

הַכֹּל בִּמְקוֹמוֹ מוּנָּח

אַחַר כָּךְ יָרַדְתִּי מֵהָהָר אֶל הָאֲגַם.

מָצָאֶתִי אֶת הַנְּקוּדָּה הַמּוּשְׁלֶמֶת

לְהַנִּיחַ בה אֶת אוֹהָלִי,

וּפִתְאוֹם רָצִיתִי מְאוֹד

לַחֲלֹוק את פִּיסַּת גַּן הָעֵדֶן הַזּוֹ,

לִצְחוֹק לָגַעַת לָדַעַת

אֲהוּבָה בִּלְתִּי נוֹדַעַת

אֲבָל כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יָרְדָה וְהַכֹּל נַעֲשָׂה שֶׁקֶט -

גַּם הַהִשְׁתּוֹקְקוּת הִשְׁתַּתְּקָה לָהּ.

וְנִזְכַּרְתִּי: הָאַהֲבָה לַטֶּבַע

אַהֲבָה שֶׁיָּדַעְתִּי עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִשְׁתּוֹקַקְתִּי

לַחֲצוֹת אֲרָצוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת שַׁלְוָוה,

לַחֲזוֹֹר כְּדֵי לִמְצוֹא אותך

לְרֶגַע אֶחָד אָרוֹךְ —- זו אַהֲבָה

יוצא אדם אל הטבע

כתוביות מלוות ברצף מתמשך

יוצא אדם לאירופה,

יוצא למסעותיו,

יוצא אל ההרים

חושב קצת על חייו.

יוצא אדם אל הטבע,

יוצא אל האורות

לפעמים נפתח חלון

לפעמים מראות.

טובל אדם בנחל,

טובל ומיטהר,

מביט בזרם של הזמן

מביט הוא וזוכר

רוצה להישאר,

מביט ממעל למרחקים

תוהה אם הוא אחר.

תודעתו עמוק בפנים

אותה התודעה,

אך התחושה כל כך שונה

אינו מי שהיה.

כי האדם הוא גשר

נטוע בין העולמות

עד ימצא מנוחתו.

הגבול כבר מטשטש לו,

הוא שט עם הדמיון,

איך העולם סובב סובב לו

עומד לו על תילו.

תוהה אדם: מה זה בית?

תוהה לאן יחזור

תמיד חוזר הוא אל עצמו,

מוצא נפלא מאוד.

מציב אדם אוהלו,

גבוה מעל מים

רוקד מעל הצוק הרם

כהכרזה: הנה אני מול השמיים.

יוצא אדם אל העיר,

מחוז יופי ופאר,

המלאכים הפילו שבעה קבין יופי

כדי שנתלבש ונתגנדר.

מביט אדם בעיר

על מעשה אדם,

ההיכלות הם כה ריקים

ניצב עומד דומם.

נח אדם בעיר,

פושט הוא את בגדו,

מביט לרגע לאחור:

האם הבחינו בו?

חוזר אדם לארץ,

לעיר שלא עזב

המים הם אותם המים

סביב זה הכוכב.

נעה בסיני

סתיו 2022

הֶהָרִים הָאֲדֻומִַּים הַכָּחֹול הַנִּפְתָּח-

עַכְשָׁיו הֵם הָרֶקַע לְגוּפָהּ הַנִּמְתָּח

שֶׁהוּא הָרֶקַע לְחִיּוּכָהּ

שֶׁהוּא הִיא

(יֵשׁ נָעָה בִּלְעָדָיו?) הַמַּחֲשָׁבּוֹֹת שֶׁמְּחַפְּשׂוֹת בְּהִירוּת מַנִּיחוֹת-

לֹא צָרִיךְ לִמְצֹוא תְּשׁוּבּוֹֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת.

מַסְפִּיק רֶגַע שֶׁל נַחַת בַּיָּם הַכָּחֹול,

מַסְפִּיק בְּחֹום הַיּוֹם בו לִטְבֹּול,

וְרוּחַ עַרְבַּיִים מַעֲבִירָה לְטִיפָה

וְהַזְּמַן נֶעְלָם וַאֲנִי בו: טִיפָּה

אֶבֶן קְטַנָּה מוּנַחַת עַל חוֹף,

וְהָעוֹלָם כְּבָר לֹא סוֹבֵב סְבִיבִי.

(אֲבָל אֲנִי סוֹבֶבֶת אוֹתוֹ בְּמַחְשְׁבוֹתַיי.

וְעַכְשָׁיו - לְהַרְפּוֹת. עַכְשָׁיו זְמַן סִינַי...)

עוֹבֶרֶת אֶת הַגָּבוּל וְיוֹצֵאת מֵעַצְמָהּ,

(נָעָה שֶׁל הַזְּמַן נִשְׁאֲרָה מֵאָחוֹר?

וּמִי זוֹ שֶׁתִּכָּנֵס בַּשַּׁעַר בַּחֲזוֹר?)

רַק כְּדֵי לַחֲזֹור לַמּוּדָעוּת בִּנְשִׁימָה הַבָּאָה-

אַההההה, מ-דִּי-סִי-נַי-נָההה...

הֶהָרִים אֲדֻומִּים הַכָּחֹול כָּאן נִמְתָּח,

מֵאֹופֶק לְאֹופֶק גּוּפָהּ הנפתח

ליופי הָעוֹלָם לִתְחוּשׁוֹת עֲדִינוֹת

שֶׁבְּאָסְנוֹת מֵעַצְמָן מִתְגַּלּוֹת.

מִנְּשִׁימָה לִנְשִׁימָה לֹא צָרִיךְ לְהַסְבִּיר-

הֶהָרִים אֲדֻומִּים, הַכָּחֹול הַבָּהִיר

True To Her Nature

With Louise, Australia 2019

הכוהנת

לואיז, אוסטרליה 2019

כוהנת הטבע

לואיז, אוסטרליה 2019

יופיה של הכוהנת

לואיז, אוסטרליה 2019

תנועה אינטואיטיבית

לואיז, אוסטרליה 2019

יחפנית

לואיז, אוסטרליה 2019

משחק עם עצמי הטבע

לואיז, אוסטרליה 2019

חופן אדמה

לואיז, אוסטרליה 2019

מנצחת של הטבע

לואיז, אוסטרליה 2019

מדיטציה

לואיז, אוסטרליה 2019

בגן הקריסטלים

לואיז, אוסטרליה 2019

בין העלים

לואיז, אוסטרליה 2019

אדום

לואיז, אוסטרליה 2019

קריסטל של כוכבים

לואיז, אוסטרליה 2019

לשאת את כובד העולם לבד

אביב 2023

לשאת את כובד העולם לבד

להתנחם בצלילים שנועדו לבודדים,

לא לפנות לאלוהים

לשאת את כובד העולם לבד

ולהנות מחופש מאחריות על בת זוג וילדים

לדמיין שמסוגל לאהוב באמת

כל מה שאינו שלי

לשאת את כובד העולם לבד

ובעצם: מדוע שיכבד?

כמה קל כשאני נזכר

שאיני מוכרח לדבר

(אף לא לאותה האהבה הנכספת)(?)

לשאת את מש-קל העולם לבד…

עדיין,

זה לא קל 😔.

בטח שלא, מתוק שלי, בוא לחיבוק

שיט לאיי קומודו

Indonesia, 2019

זכרונות

Indonesia, 2019

שיט לאיי קומורו

Indonesia, 2019

ספינה קטנה ואנשיה טובים

Indonesia, 2019

המעגן של פדר

Indonesia, 2019

האי פדר

Indonesia, 2019

דרקון קומנדו

Indonesia, 2019

עם מגב לים

פסעתי בגלריה,

וראיתי את עופר מביט בהקרנה שלפניו ואומר לי: תביט.

הבטתי.

מעברו חוף וגלים ושמים אפורים.

ולפתע צצה אישה בשמלה לבנה

שהחלה ממגבת את הגלים חזרה אל הים.

הודפת והודפת במגב,

כורעת אחורה וקדימה בתנועות נחושות:

גל אחרי גל אחרי גל.

כאילו לגל אכפת,

כאילו שהים מגיב לתנועתה הנחרצת,

כאילו אלוהים מרחם על אישה שחרבה מגב.

מילא לזרוק כוכב...

מילא לזרוק כוכב.

מיותר? מיותר.

ומה לא?

האשה התיישרה,

נשענה על המגב,

מביטה לאופק

אבלה או משוגעת?

אין לדעת. אין לדעת

מיותר להדוף גלים במגב.

מיותר להפנות לחיים את הגב

המשכתי הלאה מהורהר...

החיים ודאי היו הראשונים להפנות עורף.

אך כיצד יפנו עורף לולא האדם?

והרי את עורפו לא יראה מעולם

והרי עפרו לא ידע טעם ים.

אך למגב את הים-

זאת יותר,

זה - אפשר

\~\~\~ הקטע בהשראת מיצג הווידאו של האמנית מורג׳אן אבו-דבה, בתצוגה מהביאנלה במוזיאון ארץ ישראל בת״א (מצורף).

ישראל שלפני המלחמה

לקט, 2023

התקווה

רחוב עזה, קיץ 2023

ארטיקים

ים המלח, פורים 2023

מחול סופי

כפר הנוקדים, 2023

בקעת קנאים

מקדש האמנויות

נאות-סמדר

שיטוט במוזיאון

מוזיאון ישראל, 2023

אבודה

גן הפסלים, מוזיאון ישראל 2023

מוזיאון ישראל 2023

חלון ישראלי

מוזיאון ישראל 2023

שלד סוס

מוזיאון ישראל 2023

היכל הספר

מוזיאון ישראל 2023

ראש פיטמה

מוזיאון ישראל 2023

ליד כל מקום

קיץ 2024

לְיַד כָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם

יֶשְׁנָהּ פִּינַּת חֶמֶד נִסְתֶּרֶת

הַמְּחַכָּה שֶׁנְּגַלֶּה אוֹֹתָהּ

אֲנִי וְאַתְּ

כְּשֶׁכָּל הַהָמוֹן מִתְאַסְּפִים בַּהֵיכָל

אוֹכְלִים מְדַבְּרִים בְּסִגְנוֹן מְשׁוּכְלָל

אֲנַחְנוּ נַחְמוֹק לָנוּ מְצַחְקְקִים

כְּמוֹ שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁמִּבֵּית סֵפֶר בּוֹרְחִים

וְנִמְצָא אֶת אוֹתָהּ הַפִּינָּה

שֶׁמְּחַכָּה

רַק לִי וְלָךְ.

אַתְּ לוֹחֶשֶׁת לִי:

׳אֵין דָּבָר טוֹב לִי - מֵחֶבְרָתֵךְ׳.

אֲנִי מְנַשֵּׁק אוֹתָךְ-

״הַלְוַואי שֶׁנּוּכַל לְהִיֵשָּׁׁאֵר כָּאן לָנֶצַח״.

יש בָּהּ מָלֵא שָׁמַיִים,

או קוֹל פִּכְפּוּךְ שֶׁל מַיִם,

עֵץ אַלּוֹן בּוֹדֵד בְּלֵב שָׂדוֹת

סֶלַע רָחָב בּוֹ טוֹב פָּשׁוּט לִשְׁהוֹת

לְהִשְׁתָּרֵעַ עָלָיו וּלְהַבִּיט בָּעֲנָנִים

נָעִים… נָעִים

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כָּכָה מִתְלַטְּפִים

לֹא מַחְלִיפִים מִילִּים

הַלֵּב מָלֵא מִמַּבָּטִים

כֵּן… בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם,

אֲפִילּוּ בָּעִיר הַהוֹמָה,

יֶשְׁנָהּ כָּזוֹ פִּינָּה,

שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַנְגִּינָה

הַנִּשְׁמַעַת רַק כְּשֶׁנְּגַלֶּה אוֹתָהּ

אֲנִי וְאַתְּ