מַיִם שְׁקֵטִיםגישור ויישוב סכסוכים
| צרו קשר
תּוֹבָנוֹת
מחשבות והתבוננות מקצועית עמוקה.
על ההבדל בין סליחה לפיוס
סליחה היא למול מעשה, ופיוס הינו למול האדם
באופן הכי פשוט, סליחה היא למול מעשה, ופיוס הינו למול האדם.
סליחה היא תהליך שנעשה למול זיכרון העבר, ופיוס הינו תהליך שנעשה למען השאיפה לעתיד טוב יותר.
אפשר להיות מפויסים מול הזולת גם כאשר לא סלחנו על מעשיו: מדובר בבחירה לחיות באיזשהי רכות וגילוי חמלה, למרות הפגיעה שעדיין נוכחת, עליה טרם סלחנו - ואולי בצדק: ייתכן שמי שפגע בנו לא לקח אחריות, לא התנצל לא הכיר ולא תיקף את הפגיעה - ולכן אנו מרגישים שהסליחה ״לא מגיעה לו״, וייתכן לחלופין שהוא כן התנצל - ועדיין, עומק הפגיעה וחומרת המעשה והשלכותיו עלינו לא מאפשרים לסלוח לו, בין אם משום שההתנצלות אינה מספקת, או כי השלכות הפגיעה פשוט חמורות מדי.
במובן העמוק, אנחנו באמת סולחים רק כאשר טוב לנו בחיים.
כל עוד אנחנו נושאים טינה וכעס רב מול העולם, לא נוכל לסלוח למי שפגע בנו, כיוון שהכאב שאנו נושאים בחיינו מקושר לכאב הפגיעה. ״טינה היא רעל שהאדם שותה בציפייה שאחרים ימותו ממנו״. אף כאשר רוב הכאב בחיינו אינו אשמת הפוגע באופן ישיר - לא נוכל לסלוח: כאב הפגיעה מתקשר לכאב החיים. כשטוב לנו, מתאפשרת סליחה, ולכן העבודה הפנימית לעבר הסליחה אינה כוללת רק תהליכיות אל מול הפוגע, אלא דורשת תהליך ריפוי הפצעים שלנו ותרגול חמלה מול עצמנו ומול העולם בכללותו, תהליך של השלמה וקבלה - לא מול הפגיעה בהכרח, אלא למול אנושיותנו.
שני עמים או שבטים יכולים לחיות בפיוס גם לאחר שבעבר הם רצחו ונלחמו אחד בשני: לדרוש מהם לסלוח על ההרג של בני משפחותיהם זוהי דרישה כמעט לא אנושית, אך הבקשה להתפייס ולשים את העבר מאחור היא הבקשה לצעוד לעבר עתיד טוב יותר, ובמובן הזה יש בפיוס אלמנט של שיכחה.
לעומת זאת, בתהליך של סליחה אין מקום לבקש שיכחה: המעשה ניצב במרכז. הסליחה היא פעולה של תיקון הזיכרון. כדי לסלוח, פעמים רבות הנפגע רוצה להבין: מה גרם לפוגע לפגוע בו? ולמה דווקא אני? מה היו הכוונות שלו - האם היה שם מזיד? האם היה לי חלק ואשמה בכך שנפגעתי? מה הפוגע חשב לעצמו? האם הוא מתחרט באופן אמיתי? מה הוא היה עושה אחרת? מה הפוגע מוכן לעשות כדי לתקן? השאלות הללו חשובות, משום שמאחורי פגיעה כואבת יושבת התחושה: זה לא הוגן, וזה לא הגיע לי. שאלות הבירור למול המעשה נותנות הזדמנות לתיקון הזיכרון, ולפוגע ולסביבה המעורבת לאשש את תחושתו: זה לא הגיע לך. נקיטת עמדה למול המעשה, באמצעות מענה אותנטי על שאלות שהנפגע שואל - מאפשרות ריפוי, הסרת אשמה, וקבלת ההכרה: אכפת לנו וזה לא היה צריך לקרות לך. וכך ישנו תיקון - החוויה של רגישות ואכפתיות למולו בהווה יוצרת תיקון לזיכרון של פוגע שלא ראה אותי וסביבה אדישה. העבר אינו ניתן לשינוי, אך משמעותו משתנה דרך התיקון בהווה.
ולבסוף, הפיוס מסייע לסליחה והסליחה מסייעת לפיוס: הסדר הראוי היה שקודם יהיה תהליך שמקדם סליחה - או אז יותר קל להתפייס, להתקרב, ולשים את הפגיעה מאחור. אך לפעמים, זה לא אפשרי. לעתים, הפוגע פשוט לא מסוגל לתת את מה שהנפגע מבקש משלל סיבות, ולעיתים הפוגע כל כך פגוע בעצמו ועסוק בכאבו, עד כדי שאינו מסוגל לעבור את הדרך הנדרשת עבור הנפגע לשם הסליחה. זהו הרגע בו גדלות הנפש של הנפגע הבוחר להתעלות על כאבו ולהתפייס עם הפוגע - עשויה להיות גם פריצת הדרך שבסופו של דבר תוביל לסליחה - אותו רגע של היפוך, בו הפוגע מבין בליבו שהנפגע אמנם אולי לא סלח לו - אך הוא כן רואה אותו, רואה אותו בעיניים טובות על אף הפגיעה, חומל אותו כי הוא מבין את השלם שהוא ואולי אף את הסיפור והרקע שגרמו לו לפגוע בו, אולי הנפגע מבין כי המעשה נעשה ללא כוונה רעה ומזיד, ובוחר לנטוש את הטינה את הניכור והריחוק - אם לא למען הפוגע, אז למען עצמו, או מתוך עבודת המידות ויצירת עולם טוב יותר. אותו ההיפוך לעבר הפיוס עשוי להיות גם רגע המפתח המרכך את ליבו של הפוגע לעבר מסוגלות ללקיחת אחריות והבעת חרטה, וזוהי גם עשויה להיות תחילתה של הדרך אל הסליחה.
ובבואי לקראתך, לקראתי מצאתיך
על חשיבותה של רכות
כשאנו כועסים, ועסוקים בפגיעה שלנו - אנחנו מפספסים לא רק את ההזדמנות לראות את הזולת, אלא גם את טובת עצמנו והאינטרסים שלנו. בגישור, עצם ההזמנה להביא איכויות רכות - עושה הבדל גדול.
בעת קונפליקט, מתחזק באדם הצד הקשה: הוא רוצה לשמור על גבולותיו, להגן על האינטרסים שלו, ואם הוא חש שיש חוסר הוגנות הוא עשוי להתקשח. מתוך הקשיחות, לא מתאפשר מפגש שיכול להביא לשינוי. הרכות אין משמעותה וויתור על האינטרסים שלנו, אלא הימצאות במקום שקודם כל מחובר לטוב שבנו ולטוב שבזולת, ללב האוהב, לזיכרון שהאדם שמולנו הינו קודם כל נשמה בעולם ורק אחר גם אדם עימו יש לנו מחלוקת ושפוגע בצרכים שלנו.
כשהאדם עם לב רך, הדבר מאפשר גמישות מחשבתית למצוא דרכים יצירתיות לפתרון, חשיבה על הסכמות שישרתו או שניהם, וגילוי גדלות רוח - אדיבות ורצון לפרגן, והעדפת השלום על פני צרות רוח צדקנית. ולבסוף, זה גם מה שישרת את האינטרסים שלי:
צדק לפני איחוי
״אם אתה רוצה שלום, פעל למען הצדק."
לא בכדי, במושג ״צדק-מאחה״ מופיעה המילה צדק לפני המילה איחוי: וזאת משום שהאיחוי, השלום, והקרבה - יכולים להגיע רק לאחר שנעשה צדק. כשהסביבה לוחצת על האדם שנפגע לסלוח ולמחול ״עבור שלום בית״, גם במחיר ויתור על צדק ותיקון הפגיעה - היא חוטאת לנפגע בשנית, מכיוון שבמקום לתקף את פגיעתו, לתת לה מקום, לשאול מה הוא צריך כדי שיוכל לסלוח - היא מבקשת ממנו לדלג מעל זה, ובכך כמו מקטינה את הפגיעה, וגם אם אינה מתכוונת לכך - בעצם עומדת לצד הפוגע במקום לצידו. ולכן, רק לאחר שנעשה תהליך של צדק, לקיחת אחריות, ודיאלוג - רק אז יש מקום לבקשת שלום ואיחוי.
זה הסדר הנכון.
בתוך תהליך צדק מאחה לעולם איננו מבקשים מן הפוגע לסלוח: בסליחה יש כוח רק כשהיא נובעת מבפנים, ללא ציפייה מצד הפוגע והסביבה, שכן אם נאמרה מתוך ריצוי - איך נוכל להאמין לה? האם הסולח יוכל להאמין לעצמו כי סלח ולא יפקפק שמא סלח רק כדי לרצות את הסביבה ולחיות בשלום?
עבור השלום האמיתי, אין לבקש את הסליחה מבחוץ. אפשר רק לבקש ולהתפלל, שהלוואי ותגיע הסליחה, שיוכל לסלוח ולמחול - לא מתוך מחיקת הזיכרון אלא מתוך הבירור הפנימי ותהליך התיקון שנעשה למול המעשה. או אז כשתגיע סליחה מהמקום הכי פנימי שבאדם, גם האיחוי שיגיע יהיה אמיתי.
לֵב בְּתוֹךְ לֵב בְּתוֹךְ לֵב: הזיכרון של האהבה לזולת, לפלא הבריאה שהיא את שהוא אתה, של האדם בכוליותו ולא לאור פעולותיו - הזיכרון הזה המרכך את הלבבות הינו השער החזק ביותר ליישוב הסכסוך
אמת כהנחת עבודה
״בצדק מאחה, האמת אינה יעד, אלא נקודת מוצא."
בעוד בהליך הפלילי אוספים ראיות והוכחות ומנסים להבין מהי האמת האוביקטיבית: ״מה באמת קרה״?, בצדק המאחה, מכיוון שאין ענישה והוא מושטט על אמון באדם, יוצאים מנקודת הנחה ששני הצדדים מעוניינים לברר יחד את האמת - שהינה לא רק מה באמת קרה מבחינת הפרטים היבשים, אלא מה הייתה חווית הצדדים. ישנה הבנה כי הפרשנות למאורעות משפיעה על הרגשות, וכי יכול להיות תיקון לנרטיב כשהנפגע שומע פרטים ופרספקטיבות על הפגיעה והמניעים.
בצדק המאחה חוויה אישית איננה נתונה לדיון: האמת אינה יעד אלא נקודת מוצא.
הקודם הנחיית קבוצותחזרה הבא הַמַּסָּע שֶׁלִּי
שערים - בית דיגיטלי לסיפור שלך
פיתוח אתר ותוכן: פיתוח אתר ותוכן: הסטודיו של נעם
ניהול תוכן