מַיִם שְׁקֵטִיםגישור ויישוב סכסוכים
| צרו קשר
צֶדֶק מְאַחֶה
תיקון במפגש בין פוגע לנפגע
מַהוּ צֶדֶק מְאַחֶה?
מפגש רצוני בין פוגע לנפגע, המבקשים לקיים ביניהם דיאלוג אודות הפגיעה והשלכותיה ולהחליט יחד איך יתוקנו הנזקים וכיצד תובטח מניעת הישנות הפגיעה
צדק מאחה זו דרך להתמודד עם פגיעה שלא מסתפקת בענישה או בקביעת אשמה בלבד, אלא מבקשת להבין מה קרה, מי נפגע, מה היו ההשלכות, ומה נדרש כדי ליצור תיקון ממשי.
במרכז התהליך ניצבת הפגיעה: הכאב שנוצר, תחושת הביטחון שהתערערה, האמון שנפגע, הנזק שנגרם, והצורך של הנפגע לקבל הכרה, קול, מענה ותיקון להשלכות שנוצרו בעקבות הפגיעה.
בעוד במערכת המשפט, שואלים שאלות כמו: איזה חוק הופר ומה העונש המתאים, בצדק מאחה שואלים שאלות אחרות:
- מי נפגע מהמעשה
- מה הצרכים שלו
- על מי המחויבות לתקן
- מי צריך להיות שותף במענה
- מה יכול לסייע לאיחוי — עבור הנפגע, עבור הפוגע, ועבור הקהילה.
צדק מאחה אינו שואל 'איזה חוק הופר?' אלא 'מי נפגע ומה הוא צריך
שאלות נפוצות
מה קורה אם הפוגע מסרב לקחת אחריות?
לקיחת אחריות מהווה תנאי סף יסודי לקיום התהליך.
לא יתקיים תהליך כאשר ישנה הכחשה של עצם הפגיעה.
רף האחריות המינימלי הינו אי-הכחשה של פרטי המקרה היבשים, נכונות הפוגע להקשיב לחוויית הנפגע, ונכונות להבין מה הייתה החוויה של הנפגע והשלכות הפגיעה על חייו.
רף האחריות המורחב אליו מנסים להגיע בתהליך ההכנה עד להיוועדות, הינו שהפוגע יתן הכרה ותיקוף לחוויית הפגיעה, יביע התנצלות והבעת חרטה על מעשיו, נכונות להבין ולכאוב את כאב הפגיעה, ולהציע פעולות תיקון להשלכות הפגיעה.
האם התהליך יכול להתנהל במקביל למשטרה ולבית המשפט?
לא. צדק מאחה מתקיים לפני או אחרי הליך פלילי, ולעולם לא במקביל אליו.
במידה והחלטת לקיים הליך פלילי, ניתן לבקש השהיית הליכים לצורך פתיחת תהליך צדק מאחה.
האם צריך לעמוד ברף פלילי?
לא.
בצדק המאחה הפגיעה היא קודם כל באדם ובמערכות יחסים, ואין חשיבות למידת הפגיעה בחוק אלא לחוויה ולהשלכות הפגיעה.
האם יש התיישנות?
לא.
בצדק המאחה אין התיישנות לעולם, וניתן לקיים תהליך גם הרבה שנים לאחר הפגיעה.
מי מנהל את מפגש ההיוועדות בפועל?
מנחים מקצועיים המלווים את הצדדים בתהליך הכנה יסודי, מובנה, מוגן ובטוח עבור כולם.
איך מובטח שהנפגע לא ייפגע שוב במפגש?
בשלב ההתאמה מוודאים שהפוגע מתאים לתהליך, ובשלב ההכנה מסבירים על מסגרת וגבולות השיח, כדי שבהיוועדות יהיה מרחב דיאלוג בטוח ומוגן.
האם ניתן לחייב אדם להשתתף בתהליך?
לא.
התהליך כולו וולונטרי - רצוני מצד כל הצדדים בתהליך, וניתן לפרוש בכל שלב.
האם צדק מאחה מתאים לכל מקרה?
לא.
צדק מאחה לא מתאים כאשר ישנה מסוכנות, כאשר הפגיעה לא נפסקה, או כאשר ישנה הכחשה של הפגיעה.
כדי לקיים תהליך מאחה חייבים להתקיים שני תנאים:
\- לקיחת אחריות: הפוגע מכיר בפגיעה שפגע, ונכון לפעול לתיקון.
\- הסכמה חופשית: כל הצדדים משתתפים מרצונם בלבד.
מה ההבדל בין גישור לצדק מאחה?
תהליך צדק מאחה מתאים במקרים של פגיעה, ואילו גישור כשמדובר בסכסוך אזרחי
האם זה לא ״פרס״ לפגוע?
לא. לעמוד מול האדם שבו פגעת,
לשמוע על הכאב שגרמת, להתנצל ולקחת אחריות מעשית על התיקון -
זוהי משימה קשה ומאתגרת לא פחות מאשר לשלם קנס אנונימי או להיענש ללא המודעות הקהילתית לפגיעה.
בצדק המאחה אכן רוצים להטיב עם כל הצדדים, אך לא להקל עם הפוגע, אלא דווקא לאתגר אותו.
במובנים רבים, התהליך עצמו יותר מאתגר מהליך פלילי, במובן שהפוגע אינו פסיבי ומיוצג על ידי עורכי-דין המגוננים עליו -
אלא נדרש להביט לנפגע בעיניים לקחת אחריות על תוצאות מעשיו ולתקן.
קלקלת - תתקן.
המטרה הינה שבסוף הדרך, אכן יוקל לפוגע מרגשות אשמה ובושה -
אך רק מכיוון שעבר דרך ועשה תהליך אמיתי של תיקון
האם צדק מאחה מתאים אף בפגיעות חמורות מאוד?
כן. דווקא במקרים בהם חוסר הצדק זועק לשמיים, שום ענישה לא יכולה לתקן,
ובצדק המאחה לפחות מנסים לענות דרך פעולות תיקון על השלכות הפגיעה, הכרה ותיקוף הפגיעה, השתתפות בכאב, התנצלות והבעת חרטה, ולקיחת אחריות אישית וקהילתית.
מִּפְגָּשׁ אֱנוֹשִׁי
דיאלוג מובנה בו הפוגע לוקח אחריות מלאה ומדבר ישירות עם הנפגע במטרה לתת תיקוף הכרה ומענה להשלכות שנוצרו בעקבות הפגיעה.
תְּנָאֵי הַסַּף
התהליך מחייב לקיחת אחריות, הפסקת הפגיעה לחלוטין, וקיומו מחוץ למסגרת של הליך פלילי פעיל במקביל.
הֶסְכֵּם הַאִיחוּי
גיבוש הסכם מחייב הכולל פעולות תיקון קונקרטיות, הבעת חרטה וצעדים מעשיים להשבת האמון ולמניעת חזרתיות.
הַעֲצָמַת תְּחוּשַׁת בִּיטָּחוֹן וְשַׁיָּיכוּת
הפוגע אינו מנודה מהקהילה, וזוכה להיות חלק מרכזי בתהליך.
הֲלִיךְ ווֹלֶנְטָרִי
הליך רצוני באופן מלא על ידי כל הצדדים הלוקחים חלק, ניתן לעצור בכל שלב.
סוֹדִיּוּת
כל הצדדים מחויבים בסודיות, שמטרתה לשמור על המשתתפים ולאפשר שיח אותנטי
אלו מקרים מתאימים לצדק מאחה?
צדק מאחה הינו אלטרנטיבה להליך פלילי, ומתאים הן למקרים העומדים ברף פלילי והן כאלה שאינם, שכן בצדק המאחה מתרכזים בחוויה האנושית ולא בחוק: הפגיעה היא קודם כל פגיעה באנשים ובמערכות יחסים, ובהתאם
התהליך מתאים לכל מקרה בו אדם נפגע ולא זכה לתיקון.
בשונה מגישור בו הצדדים שווים והמגשר הינו נייטרלי - בצדק-מאחה אין דרישה לנייטרליות אלא להיפך: במרכז התהליך ניצבת הפגיעה ותיקונה, ואנו כקהילה וכמנחים נדרשים להיות שותפים אקטיביים להיטיב קודם כל עם הנפגע, אבל מתוך חמלה, על ידי מתן הזדמנות ללקיחת אחריות על הפגיעה ולפעול לתקן את ההשלכות שנוצרו בעקבותיה.
בצדק מאחה רואים בפוגע כאדם האחראי למעשיו ולתקן – ולא משנה כמה חמורה הייתה הפגיעה, תוך עקרון של הפרדת העושה מהמעשה: מעשה הפגיעה ראוי לכל גינוי, אך האדם עדיין ראוי לכבוד, ובהתאם - הפוגע הינו שותף מלא בתהליך.
בד בבד, ניצבת ההנחה שהפגיעה אינה מתרחשת בוואקום ולכן הקהילה צריכה להיות מעורבת, כמו גם ההנחה שלפגיעה אדוות ונפגעי משנה ולכן כדי לסייע לכל המעגלים יש לערב את הנוגעים בדבר.
צדק מאחה מתאים במקרים של:
מעשי אלימות
שוד, גניבה, רצח, פגיעות מיניות (ראו: עמותת בצדק), בריונות וונדליזם
הוצאת דיבה ולשון הרע
שיימינג בפומבי ברשתות ובעיתונות, הוצאת שם רע
בגידה
בתוך שותפות ובמערכות יחסים, וכאשר הצדדים לא מעוניינים בנקמה אלא בתיקון
פציעה ונזק מאדם קרוב
שנגרם במתכוון או בשוגג: סכסוכים בין שכנים, פגיעות בתוך המשפחה, פגיעות בבתי-הספר, ארגונים קהילות
מוות ופציעות
שנגרמו כתוצאה מרשלנות ומתאונות, כגון נשיכת כלב, תאונות דרכים, תאונות עבודה וכדומה
פגיעה כתוצאה מירי כוחותינו
בקרב ובאימונים, פגיעות ירי דו-צדדי
בין בפגיעות קלות ובין בחמורות
בצדק המאחה המוקד הוא בחוויה בזמן הפגיעה ולאחריה, והפגיעה היא קודם כל באדם ובמערכות יחסים
פגיעות חברתיות ורגשיות
“דיאלוג אמיתי אין פירושו שאין לשני הצדדים דעות משלהם, אלא שכל אחד מהם מוכן לקבל את הווייתו של האחר, את אישיותו של האחר, כפי שהיא. רק כאשר אדם פונה באמת ובתמים, לא כאל אובייקט לשימוש או להשפעה, אלא כאל 'אתה', רק אז מתרחש יישוב הסכסוך האמיתי, שאינו פשרה טכנית אלא מפגש קיומי.”
מרטין בובר
המרכז הישראלי לגישות מאחות
מזמין אתכם לגלות דרך אנושית ואמיצה לעשיית צדק אמיתי
נפגעתם ולא זכיתם להכרה אמיתית, או שאתם מחפשים דרך עמוקה ואנושית יותר לפגוש את הכאב במקום להשאיר אותו סגור במערכת המשפט? אולי פגעתם, אתם נושאים אשמה כבדה, ומחפשים דרך אמיתית ואמיצה לקחת אחריות ולתקן את מה שנשבר באמת?
אתם לא לבד בסיפור הזה.
זה הזמן להחזיר את השליטה, להוריד מסכות ולבחור בתיקון עמוק שמרפא את השברים במקום להשאיר אותם לדמם. פנו עוד היום אליי או למרכז הישראלי לגישות מאחות לשיחת התייעצות ראשונית ודיסקרטית, ובואו נגלה יחד איך אפשר לעשות צדק בדרך אחרת.
כתוב לנו בוואטסאפ, הכי פשוט:
רוצים לשמוע עוד?
הקודם אוּמָנּוּת הַגִּישׁוּרחזרה הבא גִּישׁוּר מִשְׁפָּחָה
שערים - בית דיגיטלי לסיפור שלך
פיתוח אתר ותוכן: פיתוח אתר ותוכן: הסטודיו של נעם
ניהול תוכן